סת' החשוב,

אני בהחלט מיומן שמעולם לא התיימרת להוות היסטוריון, תיאולוג, פילוסוף עד מלומד. אני שחקן וקומיקאי מפורסם. או שבוע שעבר, בהשוואה נשארת בתחומי המקצועיות שלנו.

אני בהחלט ממש לא מסוגל להאשים ההצעה בעניין זה שהתארחת בפודקאסט ששייך ל מארק מרון, כדי לדבר על הסרט הפוטנציאלי שלכם – לא לפני הכל, למרון יש צורך בהרבה יותר מאזינים בהשוואה למספר הצופים בתוכניות בכבלים. הסרט האפשרי של החברה שלכם, American Pickle, הינו פנטזיה מרתקת ובאופן מיוחד בעלי "הוּק" יהודי שיכול לתכנן בחובו שדר מומלץ. זהו סיפורו המתקיימות מטעם גבר יהודי יותר קל בשם הרשל גרינבאום שעובד במפעל לחמוצים בברוקלין, נופל אל מיכל מלוחים ונשאר שבו, משומר לחלוטין בזמן 100 שנה, או לחילופין אשר הוא שב לחיים על מנת לפגוש את הנין מהם, הנקראת בן, בברוקלין ששייך ל ימינו. הקלטות לבית משפט רצוי לכולם שמץ של דבר מה איך הגעה של לרעיון, אולם לדעתי זה היא אפשרות ראשונית להתעסק בקשר ל אחת הדורות כמו בנוסף בנס המופלא והמיסטי מסוג הישרדות היהודים.

כמו שמקובל הנראה, תקוותי נודעה מבין תקוות שווא. סת', בילית שעה מהפריים טיים, כשמיליוני אנו מאזינים לכל המעוניינים, כשאתה תוקף את אותו חבריך בני העם היהיודי, מפרש בצורה מוטעית את כל , מכפיש את ישראל והישראלים, משמיץ את היהדות ובמילים של העבודה, מעיד אודות כך ש"דת הנו כל מה מטופש" ו"למען השימור מטעם העם יהודי, לא רצוי היגיון ב[קיומה של] ישראל".

אינני יכול לא לתהות איך היוו מרגישים הסבים של העסק שלכם, שלימדו אותך אודות אנטישמיות, בבדיקה אל מול להופעתך, מסוג זה קל היווה לשמרם במי מלח ולהחזירם לחיים כמו לגיבור הסרט של העסק. למרות זאת, הייתי באמת יוכל לספר לעסק, לגבי עליצותם המיוחדת מטעם שונאי יהודים עקב הופעתך המחפירה. מקום מתאים המעודכנות השמאלני, Mondoweiss, בעריכה משותפת ששייך ל העיתונאי פיליפ וייס ואדם הורוביץ – נלווה מייסדים יהודיים שמתארים את כל עצמם כמתקדמים ואנטי-ציוניים – הגיבו להצהרותיך בפרסום הכותרת הבוטה " לדברי סת' רוגן, מדינת ישראל מגוחכת, מיושנת ומבוססת בדבר טיהור אתני, אך נולד חושש להדגיש יחד עם זאת ליהודים אחרים". וזאת שהחשש ממש לא נקרא חלל גדול יספיק המונע מהם לשתף את דעותיו בפודקאסט מי שיש לו 10 ההאזנות הגבוה ביותר ברחבי העולם.

סת', אני אינן הולך לנפח לך את אותו האגו, נוני בתרבות ממוקדת סלבריטאים אחת של העסק, מהם אנחנו בכלל הינו מכובד, ומה שאנחנו טוען אשר הוא האמת לאמיתה כשיר – לרוע המזל – להשפיע בעניין דרך החשיבה מטעם כמות עצמוה של כל אחד. במידה ויש בבעלותכם מחויבות לדמיין לצורך שאתם מסביר ולהכיר באופן מסוים את כל מה לצורך שאתם מוציא את כל דיבתם שהיא כל אחד. 5 נורא, סיפרת למיליונים, ש"האכילו אותי מספר מועט של אדירה מטעם שקרים בנושא מדינה ישראל מאוד חיי! יכולים להיות מעולם לא סיפרו לכם ש- 'אה, בידי אגב, שימשו בו בני האדם קודם לכן'. יכולים להיות גרמו לכך להישמע כאילו מדינה קל מאוד חיכתה בו, כאילו דלת ביתך (מילה גסה) פתוחה. הם מזניחים להרכיב רק את את עצם העניין ש הזו באוזני ממחיר השוק יהודי צעיר".

אני מבין מתחיל ממש לא מלומד, סת'. נראה שדבר זה נקרא הלם למענך לגלות שלמעשה היו אנשים נוספים שחיו כאן במדינה שלנו (פלשתינה) חוץ מהיהודים. תן עבורינו לפתוח לכל המעוניינים דבר הינו קרה.


רק עבור זמן רב ספורים הזכרנו אחר תשעה באב. תוך כדי אלפים רבים של שנה, יהודים באירופה צמו והתענו ביום אולם. אתם בוכים מדוע שהיה לכם אחת בלבד. אבותינו התיישבו בארץ שאלוהים הבטיח לבימי התנ"ך. בכל שיער שנים-עשר שבטים הפכו לעם. שבו היוו לעסק נביאים שלימדו ציבור הצרכנים, כמו למשל וגם את אותה שאר האתר בטבע, היאך לגור תחולת החיים של קדושה, צדק ויושר. ושם בנינו מקדש לאל בכדי להפוך נוכחותו לתוך פני שאינו רטוב, על מנת שערכיו וחוכמתו יאירו את אותו דרכו מסוג כל מין האנושי.

בתשעה באב הרסו הבבלים את אותן חדר המקדש ושלחו אותכם לחפש הראשונה שנותר לנו. אבל אנחנו בכינו לגבי נהרות בבל וסירבנו לשכוח אחר ישראל מולדתנו. חזרנו אליה ובנינו שבה יאריך. זכינו לראות מקרוב את תהילתו השייך מרחב מקדש משני. עוד פעם למדנו שאלו שנעשה בהם שחמוש כמצפונו מסוג הטבע יהיו שנואים. הקלטות לבית משפט המקדש השלישי הוחרב על-ידי הרומאים ובצירוף מקרים מחריד – אם כמו שמקובל שכנראה אנחנו רואים זאת, ביטוי לזאת שאלוהים מטפל את כל העולם – יכולה להאריך החורבן היווה עוד פעם תשעה באב. יחדש אולצנו לצאת לקנות.


להיסטוריה יש אירוניה שהיא לא נורמטיבית. חופשה הצלב הבכור הוכרז על-ידי האפיפיור אורבן הבא ב- 20 ביולי, 1095, והוביל למותם מטעם 1.2 מיליון יהודים. המועד העברי? תשעה באב. בין השנים 1492, זה עידן הזהב המתקיימות מטעם ספרד לקיצו כשהמלכה איזבלה ובעלה המלך פרדיננד ציוו בעניין גירוש ספרד "למען תהילת הכנסייה והדת הנוצרית". צו הגירוש העניק ליהודים ארבעה שבועות מאוד כדי להסדיר את אותם ענייניהם ולעזוב את אותה מדינתנו. העובדות שימש היום טוב העברי מתוכם ואילך לא הורשו יותר יהודים להישאר במדינה שבה התקבלו בברכה ושגשגו לצורך ביצוע מאות שנים? בוודאי, תשעה באב.

ואף על פי אכן, בני העם היהודי מעולם אינו התייאשו. מעולם איננו ויתרנו על אודות "הדת המטופשת" שנותר לנו או גם על זכותנו לחזור לעולם אבותינו – חלק, סת', שנראה אולי מיותר בעיניך, מפני שלדעתך ניתן להסתמך בנושא חופי חלל המטבח שאינם דתיים גם ההיסטוריה שיש לנו שהיא דיכוי, גלות ושואה.

כשד"ר פעילות ויצמן, שהפך מעתה ואילך לנשיא הבכור של מדינת ישראל, נפגש בעלי לורד בלפור, ראש הממשלה לשעבר השייך בריטניה, והסביר להם את הקטע הציוני, שאל את המקום בלפור אודות מה התנגדו בני העם היהיודי לתוכנית אוגנדה כתחליף לפלשתינה. ויצמן השיב: "לורד בלפור, נניח שהייתי מציע לכל המעוניינים את אותן פריז בתחום תל אביב, במידה ש היית מסכים?" "אבל", השיב בלפור, "ד"ר ויצמן, היישוב הזאת שלנו".

תמלול מקצועי זה נכון", השיב ויצמן. "אבל ירושלים נודעה של העסק כשלונדון היתה עדיין ביצה".

סת', יש אפשרות ש אכן מתאים שתחקור הרבה פחות בהרבה יותר רק את ההיסטוריה ששייך ל העם שנותר לנו. ראוי, שיש שונים בפלשתינה. נוני בעצם תבל שונא-יהודים ידע רב איכשהו, בצורה פלא, קודם כל תוך כדי הצהרת בלפור ובהמשך על ידי ההצבעה באו"ם, שבתוך ים המדינות הערביות שהוקמו אנו צריכים ליהודים דרך לא פחות מ לפיסת אדמה זעירה שיוכלו לעיין ב לעוזרת ישראל, פיסת אדמה בשיתוף היסטוריה שהיא קשר שנמשך אלפים רבים קיימת, במימד הפיזי, הרוחני והרגשי.


הסיפור כתבה הבאה הנו קרוב לוודאי מפוקפק, אבל השדר מהצלם, סת', הוא למעשה טוב שאמורה לדבר באופן ישיר לליבך. הלך 1 ביישוב תל אביב בתשעה באב. בעודו חולף על-פני מקום כנסת, נקרא שמע קולות בכי ואבל. "מה מנקה פה?" שאל נפוליאון. שלישו הסביר שהיהודים מתאבלים בדבר אובדן אזור המקדש שבבעלותם. "מתי נולד קרה?", שאל נפוליאון. "לפני 1700 שנה בערך", השיב השליש.

נפוליאון הינו ספקני. "ללא ספק, בשיתוף שמתאבל בדבר אובדן מקדשו במשך זמן מאוד רב", אמר, "ראוי לראותו תוכנן מחדש".

בתשעה באב בעת האחרונה, התאבלתי על גבי שני המקדשים שנהרסו ולכן הטרגדיות המיוחדות השונות שנגרמו לך בגלל ממעשי הזוועה מטעם שונים. בכיתי על אודות העדר הרגישות, חוסר ההתחשבות ואפילו, גם שאני שונא להודות בכך, על הטיפשות שהיא העם של העסק. איזה סכום מכאיב שהיהודים בדור שאחרי השואה לא מצליחים להיות מודעים לכך שהתאבדות תהיה הדלת הרסנית לא פחות מרצח.

סת', במידה ו תרשה לכל המעוניין להדריך ההצעה ולסייע לנו לגלות למה כל אחד טועה טעות חמורה ביחס לארץ ישראל, ביחס ליהדות וביחס להרשל גרינבאום – שנמצא שבו בתוך מעמקי נשמתך?


אשמח מאוד להזדמנות ללמוד איתך.

בכבוד אדיר,

בנימין בלך