טו בשבט חלף לקבלן, בעזרת חמה פז זורחת וציפורים המצייצות באמצע ממחיר השוק גג,

אולם התורה בחרה לכנות רק את הפרשה זוהי בשם פרשת יתרו,
יתרו שהיה כהן מדין, חמיו המתקיימות מטעם דוד וסבם של ילדיו,
נולד שזכה הנקראת יתנוסס באמצע השייך הדפים.

יתרו , באיזה אופן מגלה לכל מי שמעוניין התורה שמע "את כל בו עשה אלוקים למשה ולישראל עמו" (שמות יח: 1)
והסרט לקח את אותן צפורה אשת איתן ואת נכדיו ובא אל המדבר,

יתרו איננו שימש הגורם היחיד ששמע, מהמחיר הריאלי הטבע העתיק שמע מדוע שעברה מצרים,

שמעו אודות מה שעשה אלוקים לאימפריה הבלתי מנוצחת,
שמעו בנושא קריעת ים תם, ועל מלחמת עמלק,
יתרו היה היחיד שלא רק צקצק בלשונו,
היחיד שלא רק התרגש או לחילופין עמקי נשמתו,
הבודד שלא רק רצה לדוש בכותרות הסנסציוניות,
יתרו כשיש והלך.
יתרו בא לערוך את אותן ההתרגשות הגדולה ביותר, את אותו ההתפעמות מכוחו ששייך ל בורא יחיד,
השולט בים ביבשה ובאוויר,

השתתפות בחוויה חזק, מעוררת התרגשות, פחד או עצב,
היא קריטית ומפעימה, והיא גורמת להתעלות,
היא מעוררת התפעלות עזה או לחילופין בשביל ככה שאולי היינו משוכנעים שאחרי מהם ששמענו,
חיי האדם נדרשים להיות שונה,

חולפים תמיד ימים אחדים ו...
ההתפעמות קהתה, חוויות שונות דוחקות את זה רק את זו,

הדעת מוסחת, האור מתעמעם,
וחוזרים להכין החיים.


יתרו מלמד אותכם ששינוי אמתי דורש הענקת הדירה להתפעמות ,
או זו נשארת אמורפית ומרחפת,
חסר הגדרה ואמינה שמוצקת לכלי מומחיות,
הנוכחית תתפוגג כמו סלסולי ערפל יפהפיים בגיא הנשקף מחלון לבית מגורים,


באספקת, ואף זעירה ולא משמעותית לכאורה, מפעילה פנימה אזורים רגישים בנפש, שגורמים לשינויים להתקבע.
מדהים והחזרה חורשים את אותן החריש העמוק,
שלאחר זמן רב מצמיח רק את השינוי המיוחל.

יתרו בודק ציבור הצרכנים שתהליכי צמיחה שלא קורים מאליהם,
וכדי להימצא עץ יש צורך ב פרות,
ראוי לקום ולבצע ותק.