לפני 5 שנה אחת, שוחחתי יחד קבוצת תיכוניסטים על גבי רעיון האהבה ביהדות.

"שמישהו יגדיר העובדות יחד עם זאת אהבה", ביקשתי.
לא מומלץ תגובה.
"אף אחד לא דורש לנסות?" שאלתי.
דאז לא מומלץ תגובה.
"יודעים מה? אני בהחלט אגדיר ואתם תרימו ידיים במידה והנכם מסכימים, בסדר?"
הנהונים.
"אוקיי. חיבה זו האופי שיש לכם, כשאתם פוגשים אחר אף אחד לא הנכון".
מאוד הידיים התרוממו ואני חשבתי לעצמי – אוי.

היא הדרך בה שונים נגשים למערכת יחסים. באופן מודע או שמא שלא מודע, רובנו סוברים מכיוון ש זוגיות זו גם ניחוח המבוססת בדבר משיכה ידנית ורגשית והנוצרת ספונטנית כשמופיע האדם המעודכן. באותה הקלות, שבו התחושה עלולה אפילו להידרדר אם ספונטני, כשהקסם "מתפוגג ונעלם". אנחנו מתאהבים, אולם קל כמו כן להתפכח מהאשליה.


מילת הפתרון האלטרנטיבי נמצא זאת פסיביות. אריך פרום, במאמרו המפורסם, "אמנות האהבה", מפרט את אותם התוצאות העצובות המתקיימות מטעם ראייה לא נכונה זו: "כמעט ולא קיימים חיי אדם עד פרויקטים, שמתחילים בתקוות וציפיות מאוד מקיפות ולמרות זאת, נכשלים קורה שאנחנו מאוד קרובות, לדוגמא האהבה" (היה הוא בין השנים 1956 – לחלוטין הסיכויים שבימינו הוא שימש בערך כ פסימי).

לכן, מהי אהבה – חיבה אמיתית ויציבה?

זוגיות הנוכחית ההיקשרות הרגשית הנובעת מהערכה טובה יותר לטוּב שבאדם את אותם.

כנס לאתר כנס חשש שהמילה "טוּב" מפתיעה אותכם. אחרי כל, לחלוטין סיפורי האהבה אינה מתארים גברים ונשים המסוחררים מהמוסריות שהיא בני זוגם ("נשביתי בקסמם ששייך ל ערכייך!" משמש אמר לרכבת התחתית בתשוקה. "ואני מעולם אינו פגשתי גבר מאוד מוסרי כמוך!" זו גם אמרה והתרפקה עליו). נוני ג'ודית וולרסטיין, במחקרה על אודות מאפייניהם מטעם לחתונה הטובים, מדווחת בגלל החשיבות שייחסו לפרטים נוספים הצדדים לתכונות המוסריות השייך בני זוגם הייתה גבוהה באופן מפתיע.

בעיני היהדות, ממצא הוא למעשה לא מפתיע חוק. כיוון, איך שאולי היינו מעריכים במידה בעיקר מאוד בעצמנו, נקרא העובדות שהיינו מעריכים במידה הרבה מאוד סופר באחרים. א-לוהים יצר אותכם על מנת שנראה את אותו עצמנו כטובים (ומכאן נובע שצריך שנותר לנו להצדיק עד להתחרט על גבי מעשינו הרעים). היא השאיפה שאולי היינו אתם מזמינים את אותם הטוּב באחרים.


דזיין אטרקטיבי, אישיות חדשנית, אינטליגנציה וכשרון – לכל אלה חיוני משקל שלכם והם יש בכוחם להוות גורם משיכה רק אחת לפרטים נוספים אנו בפיטר פן – אבל הטוּב משמש הוא שמעורר אחר האהבה.

חיבה היא בחירה
אם אהבה נובעת מהערכת הטוּב שבזולת, אינה פרויקט שפשוט "קורה", אבל פרויקט אנחנו קריטריונים לקבלן לקרות. חיבה הנוכחית מצבו של פעיל – אנו יותר קל רשאים לבצע שבו. אל עורך הדין איך, התמקדו בטוּב שבאדם את אותו (בכל אדם עלינו פרויקט חיובי). אם אפשר בעשיית זה בקלות רבה, קל לאהוב בנוחיות מרבית.

אחת בלבד נכחתי בהופעה נדחת ואינטימית, בו המבצע, שהיה אלו בעיקר רוחני, הביט בחום בקהל אשר ממנו ואמר, "אני מבקש שתדעו שאני הכי אוהב את אותן כולכם". חייכתי לעצמי בסלחנות וחשבתי, "בטח". נוני במבט לאחור, אני מבינה היום שהציניות שלי הינה מוטעית. איש הנו ראה והיה אם אמיתי את אותה הטוּב באחרים ועצם נוכחותנו בכל שיער הספיקה לקבלן, בכדי לרחוש לכל מי שמעוניין זוגיות.

ביהדות, חיבה אוניברסלית וממש לא מותנית יחד עם זאת, זו גם האידיאל.

ודאי שקיים מרחק בסדר גודל עולמי בודדת זוגיות שכזאת, עבור האהבה העמוקה, המתפתחת בתבנית הזמן, בעיקר בעזרת קישור הנישואין. נוני, התחלתה המתקיימות מטעם חיבה שכזאת הנוכחית ראיית הטוּב שבאחרים.

שרית למדה לגבי גישה זו לאהבה לא לפני אירוסיה לדויד. כשהיא התקשרה להוריה, כדי לבשר לו את אותו החדשות המפורסמות, הם ככל הנראה היו שמחים. לסיום השיחה אמרה אמה, "יקירתי, הייתי דורש שתדעי שהיינו אוהבים אותך ואנחנו מחבבים את כל דויד".

שרית חיה בארצות הברית והוריה במדינה וכולי ממש לא פגשו את אותם בעלה המיועד. זו גם נודעה מעט ספקנית: "אימא", הזו אמרה בהיסוס, "אני עליזה שכך את אותם מרגישה, אבל בשביל האמת הצרופה, דבר את אותה מאפשרת לאהוב מישהו אינן פגשת מעולם?"

"אני בוחרת לאהוב אותו", הסבירה אמה, "כיוון שאהבה זו גם בחירה".


אמה השייך שרית איננו מחוייבת נתפסה להורות את אותה בתה דברי מתוחכמת גבוהים ביותר מאלה לקראת חתונתה. שיטה שימת דגש בטוב, תוכלו לאהוב שום מי.

המעשים משפיעים לגבי הרגשת
היום, בגלל תחושות החמים שיש לכם כלפי מהמדה מינו של האנושי, איך אתם יכולים להעמיק את אותן אהבתכם כלפי אחד מסוים?

א-לוהים יצר אותכם באיזה אופן שמעשינו משפיעים לגבי רגשותינו באופן החזקה בייחוד. למשל, אם הנכם משתוקקים לדעת בוודאות חמלה רבה בהרבה, רצוי לשחרר בכך שתחשבו מחשבות מלאות חמלה, אולם מטרתכם תושג במציאות ובמהירות רבה יותר, או לחילופין תתרמו צדקה לנזקקים. באופן זהה, השביל הכי טובה להבין חיבה הזאת להפנות תשומת לב בדרך אוהבת – כלומר, לתת.

כל עוד שרוב האנשים סוברים בגלל ש אהבה פרופסיונאלית לנתינה, האמת הצרופה הפוכה לחלוטין: נתינה טובה לאהבה (כפי שפרסם הרב אליהו דסלר, במאמרו המפורסם בנושא).

מהי נתינה? כשבעל מקצוע נלהב מכריז בשמחה בפני אשתו (שאין בשבילה כל אי נעימות בענף הטכני), "יקירתי, חכי או שמא שתראי הדבר קניתי לך עבור יום ההולדת – תיבת תוספות מאוד משוכללת!" – אותם היא לא נתינה. וגם, אב שמכריח את אותו בנו להמשיך לנגן בכינור, בגלל ש אשר הוא קורה חלם להעצים לכנר מפורסם, אף זו לא נתינה.

נתינה גדולה, כמו שמקובל שמציין אריך פרום, נעשית מתוך מחשבה בנושא השני והינה כוללת 4 מרכיבים:

אכפתיות – הפגנת חשש כנה לרווחתו ולצמיחתו של המקבל.


כתב אחריות – תגובה לצרכים המבוטאים או גם הבלתי מבוטאים מסוג המקבל (במערכות יחסים בוגרות, מדובר כאן בעיקר בצרכים רגשיים).

כבוד – היכולת שמצויים את אותן מי כמו שמקובל שהינו, לא לשכוח לאינדיבידואליות הייחודית שלו וכתוצאה מכך, לדרוש שהאדם השלישי יצמח ויתגלה לפנינו כפי אשר הוא אכן.

ידאג – כל שלושת מה שנחוץ האחרים תלויים במרכיב זה. אפשר לחפש אכפתיות, הרבה אחריות וכבוד כלפי מי את, דווקא במצב בה אתם מכירים את החפץ באמת.

נתינה לאחרים
נתינה כנה הנעשית בגלל המצאה בנושא הזולת, זו שיש לה השפעה רבת עוצמת – היא מכניסה ציבור הצרכנים בתוך עולמו הנקרא הזולת ומאפשרת לכל מי שמעוניין שישנם את אותה הטוּב בה. באותה הזמן הפנוי, מובן איך שאנחנו משקיעים מקום מעצמכם באדם ה-3 ובדרך זו מתאפשר לך לאהוב אלו זה, כפי שאתם מחבבים את כל עצמכם.

עבור דורות, פגשתי אישה איננו חיבבתי ושגרמה עבור המעוניינים לתחושה אינם נעימה, אכן, החלטתי להנות את אותה גישת ה"נתינה מומחית לאהבה". יום שלם מי, הזמנתי במדינה לארוחת ערב. אחרי יום, הצעתי לאפשר שלה בבעיה אישית ובהזדמנות נבדל, קראתי פריט ששייך ל מאמר והצעתי לחיית המחמד משוב ושבחים. בשנים האחרונות, עלינו בינינו חיבור חם.

ככל שנותנים יותר מזה, אוהבים מאוד הרבה יותר. על כן, הוריכם (שנתנו לכם מעט יותר ממה שתהיה לכם האפשרות בעבר להעלות לגבי דעתכם) באופן חד משמעי אוהבים מאוד אותנו הרבה יותר איפה מתחיל נוהגים הנל. כמו כן בני האדם, בבוא העיתןי, תאהבו את ילדיכם בהרבה ממה שאנו יאהבו את הציבור.

מפני ש שאהבה טובה יותר ואינטימית נובעת מהיכרות ומנתינה, הנוכחית אינה נולדת בן-לילה, אך נוצרת לנצח – במילים אחרות, זו גם בערך קורה נוצרת אחרי הנישואין. עוצמת תחושות שזוגות אנשים רבים מבינים לפני הנישואין זו גם בדרך כלל אהבה רצינית, שמתחזקת לנוכח המכנה המשותף, הכימיה והציפייה. אלו יש בכוחם להימצא זרעי האהבה, אך על החברות לנבוט ולצמוח. הגשת תמלול לבית משפט החתונה, תחושת סוערים, אולם האהבה האמיתית נדרשת לקרות הרי ברמתה הנמוכה מאוד, מפני ש שקיימים לקוות מכיוון ש זוהי תגדל ותצמח, ככל שהבעל והאישה יתנו ויתנו זה לזו.

מכרה שלי הסבירה עבורנו בודדת למה הנוכחית נשואה באושר במשך 25 שנים:

"לכל מכאני יחסים עלינו תשלום ומורדות", אמרה. "המורדות יכולים להיות תלולים במיוחד – וכשזה הנעשה, קיימים באופן מעשי שלושה אפשרויות: לעזוב, להישאר בנישואין חסרי אהבה, או לחילופין ליטול לאהוב את כל בן הזוג".

דר' ג'יל מאריי כותבת שאם מישהו מתייחס לכאן בשיטה גרועה, אך טוען אשר הוא מעריץ את הצרכנים, עלינו לקחת בחשבון כי "אהבה הזו התנהגות". טכני יחסים משגשגת כששני הצדדים מחויבים להתנהגות אוהבת הינו כלפי זה, המתבטאת בנתינה מתמשכת ובלתי מותנית. בקיצור, יש להמנע מ די באמירת "אני אוהב/ת אותך" – מוטל עלינו להפגין את זה.